הסכם קיבוצי בעניין השתתפות העובדים בהוצאות המלחמה

ביום 25.11.2024 נחתם בין מדינת ישראל ומעסיקים במגזר הציבורי, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסכם קיבוצי בעניין השתתפות העובדים בהוצאות בגין המלחמה, (להלן: ההסכם הקיבוצי או ההסכם). הרקע להסכם הוא המשבר הכלכלי שפקד את המדינה, לנוכח ההוצאות התקציביות הנרחבות הנובעות מהמלחמה, וביניהם מימון עלויות הלחימה וגיוס המילואים הנרחב, מימון עלויות פינוי תושבי גבול הצפון ויישובי עוטף עזה ושיקום חבלי הארץ שנפגעו, ולאור הצורך בצעדי התאמות משמעותיים להתכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך.

בהמשך לכך, ביום 12.12.2024 פרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה חוזר עם הוראות ביצוע להסכם (להלן: החוזר), כדלקמן:

הגדרות

• משכורת – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, שניתנת בכסף;
  – הבסיס הקובע – משכורת, למעט כל אחד מאלה:
    תשלומים שאינם משולמים על בסיס חודשי, שבועי או יומי ואינם מחושבים על בסיס רכיבי שכר אחרים; כדוגמת מענקי גיוס ושימור שקליים, מענקי מצוינות (יובהר כי מענק יובל הינו חלק מהבסיס הקובע).
• – דמי הבראה וקצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם
    כינוים שונה.
  – החזר הוצאות.
  – גילום חלק מהמס החל על העובד אשר משולם בידי המעסיק.
• התקופה הקובעת הראשונה – התקופה שמיום 01.12.2024 עד ליום 31.12.2025.
• התקופה הקובעת השנייה – התקופה שמיום 01.01.2026 עד ליום 31.12.2026.
• מעסיק ציבורי – אחד מאלה:
  – גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב.
  – גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.
• קופת גמל לקצבה וקרן השתלמות – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005.
• מבטח – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981.
• קצבה – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו או מעבודתו, או לשאיריו של עובד כאמור.
• תזכיר חוק ההשתתפות 2025 – תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024.

תחולה

הוראות הביצוע שלהלן להפחתת שכר, יחולו על עובד בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם, אשר משכורתם מחושבת לפי הסכמים קיבוציים החלים לגבי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות הכללית החדשה, אך למעט:

• משפטנים ששכרם צמוד לשכר נושא משרה שיפוטית.
• סנגור ציבורי ששכרו צמוד לשכר נושא משרה שיפוטית.
• פרקליטים ששכרם צמוד לשכר נושא משרה שיפוטית.
• המחקר האזרחי.
• שליחי המדינה בחו"ל אשר שכרם משולם בהתאם להחלטת הועדה הבין משרדית לשכר ותנאי שירות בחו"ל מיום 24.12.2017, וכפי שתעודכן מעת לעת.
• עובדי אית"ן ואית"ן אבטחה ששכרם משולם בהתאם להחלטת הועדה הבין משרדית לשכר ותנאי שירות בחו"ל מיום 3.2.2019 וכפי שתעודכן מעת לעת.
• עובד אית"ן אשר הינו בן זוג של שליח במשרד ממשלתי בחוץ-לארץ, אשר בחר להיות מועסק בדירוג שכר "חוזה שכר אית"ן בן זוג", כמפורט בהוראת שות"ש 2.2.1.3, כפי שתעודכן מעת לעת.

יובהר כי על עובדים שעליהם לא חלה הפחתת שכר לפי המפורט להלן, יחולו הוראות החוק שיחוקק בהמשך לתזכיר חוק ההשתתפות 2025 או הסכם אחר שיאושר על ידי הממונה על השכר ויצאו הוראות בעניינו.

 הפחתת שכר

• שיעור ההפחתה ממשכורתו של העובד בתקופה הקובעת הראשונה ובתקופה הקובעת השנייה יהיה כדלקמן:
  – בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה – בשיעור של 2.29% מהבסיס הקובע.
  – בתקופה הקובעת השנייה או בעדה – בשיעור של 1.2% מהבסיס הקובע.
• הפחתת המשכורת כאמור תבוצע החל ממשכורת חודש דצמבר 2024 המשולמת בחודש ינואר 2025.
• עובד, אשר החל העסקתו לאחר תחילת התקופה הראשונה, הפחתת השכר תעשה בעד התקופה שמתחילת העסקתו.
• הפחתת השכר תבוצע בתלוש השכר באמצעות רכיב שכר, אשר יקרא "תיקון פנסיוני".
• יש להפחית את הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד העובד לקרן השתלמות בשיעורים כאמור לעיל, לפי העניין, ככל והעובד זכאי לתשלום האמור.
• למען הסר ספק, מובהר כי ההפחתה כאמור לעיל לא תחול לגבי סכומים (הפרשי שכר) שישולמו בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, בעד תקופה שקדמה לתקופה הקובעת הראשונה.
• בכפוף לתיקון החקיקה, הפחתת השכר המפורטת לעיל לא תבוא בחשבון בעניינים המפורטים להלן, והתשלומים המפורטים להלן יהיו בסכומים שהיו מחושבים אלמלא הפחתת השכר כאמור לעיל, דהיינו כאילו שולמו במועדם וללא ההפחתה:
  – תשלום חד פעמי המשולם לעובד או לשאיריו, לפי דין או הסכם, עקב סיום עבודה, לפי העניין.
  – תשלומי גישור, או סכום תוספת לקצבה הנרכש מקופת גמל לקצבה או ממבטח בעד העובד במימון מלא של המעסיק הציבורי; לעניין זה, "תשלומי גישור" – תשלומים המשולמים מדי חודש, באופן רציף, לפי הסכם, מקופת המעסיק, מקופת גמל לקצבה או ממבטח, למי שפרש מעבודתו, בעד התקופה שממועד פרישתו מעבודה עד המועד שבו הוא זכאי לתשלומי קצבה מקופת גמל לקצבה.
  – הסכום המשולם לקופת גמל לקצבה בעד עובד.
  – המשכורת הקובעת לחישוב תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית לפי סעיף 89 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג-2003.
  – תשלומי פנסיה תקציבית, המשולמת על פי דין או הסכם.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הסכום המשולם לקופת גמל לקצבה בעד עובד, יוכל להיות משולם לקופה כאמור גם טרם ביצוע תיקון החקיקה.

• עובד שהוראות הפחתת השכר המפורטות כאן, חלות לגביו ואשר לאחר תחילת התקופה הקובעת הראשונה יעבור להיות מועסק בתנאים שבהם משכורתו לא תחושב לפי הסכמים קיבוציים, ימשיכו לחול לגביו שיעורי ההפחתה כמפורט לעיל.

לדוגמא: עובד בהסכם קיבוצי ששיעור ההפחתה החל עליו החל ממשכורת דצמבר 2024 הוא 2.29% ובחודש אפריל 2024 יעבור לעבוד בחוזה אישי אשר לגביו חל החוק, שיעור ההפחתה לגביו ימשיך להיות 2.29% וזאת למרות ששיעור ההפחתה בחוק גבוה משיעור ההפחתה שבהסכם עם ההסתדרות.

• עובד, אשר הוראות הפחתת השכר, המפורטות כאן, לא חלות לגביו ולאחר תחילת התקופה הראשונה יעבור להיות מועסק בתנאים שבהם משכורתו תחושב לפי הסכמים קיבוציים, לא יחולו לגביו הוראות הפחתת השכר המפורטות כאן וימשיכו לחול לגביו שיעורי הפחתת השכר לפי ההוראות שחלו לגביו לפני המעבר.
   

חישוב השלמה לשכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 בעקבות הפחתת שכר

• אין בהוראות הפחתת השכר המפורטות כאן כדי לגרוע מזכאות עובד לשכר מינימום שמתחייבת לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: חוק שכר מינימום). מובהר, כי האמור לא יחול לגבי חלק מרכיב ההשלמה למינימום המחושב עבור העובד אשר נובע מזכאותו לתוספת מוחרגת. לעניין סעיף קטן זה "תוספת מוחרגת" – רכיב שכר אשר היה מובא בחשבון לחישוב שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום,
     ואולם הוא לא בא בחשבון שכר מינימום מכוח הסכם.
• דוגמא 1:

        העובד עם המשכורת הבאה בתקופה הקובעת הראשונה (גובה שכר המינימום עומד
        על 5,880 ₪):