בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מחויב המעסיק להמשיך לשלם תשלומים לקופות תגמולים ולקרנות פנסיה וכיוצא באלה, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
בעת שגרה, כאשר מספר המגויסים ומשך זמן השירות קצר באופן יחסי, נשאו מעסיקים בנטל זה, לצד תשלום דמי ביטוח, על אף שמדובר בתקופה בה המשרתים לא עבדו. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נוכח גיוס המילואים הנרחב והחריג, הפכו הוצאות אלו למכבידות במיוחד. בשל הצורך לסייע למעסיקים שרבים מעובדיהם נקראו לשירות מילואים בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", ממשלת ישראל החליטה על מתן שיפוי למעסיקים בגין הוצאות אלה.
בהמשך לכך ביום 1.5.2024 פורסמו ברשומות תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, לפיהן מעסיקים (למעט מעסיקים ציבוריים) של עובדים שכירים, אשר גויסו לשירות מילואים במהלך תקופת מלחמת "חרבות ברזל", יקבלו שיפוי בגין תשלומים ששילמו לקופת תגמולים או לקופת פנסיה, וכן בגין תשלום דמי ביטוח לאומי, ששילמו בעד עובדיהם ששירתו במילואים לגבי תקופת שירות המילואים האמורה.
לפי התקנות, על המוסד לביטוח לאומי להעביר למעסיקים שיפוי בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, במכפלת ימי שירות המילואים שביצע העובד. גובה ההכנסה לעניין זה הינו הסכום המחושב לפי שכר העובד ב–3 החודשים שקדמו לשירות המילואים. אם העובד עבד פחות משלושה חודשים – יחושב הפיצוי לפי תקופת עבודתו. תוקף התקנות הנ"ל היה עד ליום 31.3.2026.
ביום 29.4.2026 פורסם ברשומות תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי, אשר הופך את התקנות הנ"ל למתן שיפוי של 20% להוראות קבע.
יצוין כי השיפוי הינו עבור המעסיקים ולא עבור העובדים, לכן לא נדרש לשלם כלום לעובד בעקבות קבלת כספי השיפוי בגינו על ידי המעסיק.