ביום 14.12.2017 פורסם ברשומות חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר)(הוראת שעה), התשע"ח-2017 (להלן: החוק) (פורסם בהרחבה בדף המידע של מלם שכר פלוס לחודש דצמבר 2017).
ביום 21.12.2021 פורסם חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר)(הוראת שעה)(תיקון), התשפ"ב-2021.
ביום 28.12.2023 פורסם חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר)(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשפ"ד-2023.
להלן עיקרי החוק העדכני:
תחולת החוק
הוראות החוק יחולו על:
- מעסיק – מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים;
- עובד – מי שמועסק במקום עבודתו שבע שנים לפחות, בתכוף לפני הגיעו לגיל פרישת חובה.
גיל פרישה לעובד שילדו נפטר
מעסיק לא יחייב עובד, שהוא הורה שילדו נפטר והוא הגיע לגיל פרישת חובה, לפרוש מעבודתו בשל גילו, בארבע השנים מיום הגיעו לגיל פרישת חובה.
המשמעות היא שגיל פרישת חובה להורה שילדו נפטר הינו:
- 71 שנים (במקום 67) לגבר;
- 66-69 שנים (במקום 62-65 בהתאמה) לאישה.
אי-תחולת החוק
הוראות החוק לא יחולו על העובדים הבאים:
- טייסים שהגיעו לגיל מרבי לביצוע תפקיד טייס שנקבע לפי חוק הטיס, התשע"א-2011, אשר נמוך מגיל פרישת חובה;
- כבאים כמשמעותם בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;
- שוטרים;
- סוהרים;
- עובדים בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.
סמכות שיפוט ותרופות
לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי, בשל הפרת הוראות החוק והוא רשאי:
- לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, אף אם בפועל לא נגרם שום נזק של ממון;
- לתת צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהיה צודקת.
שמירת זכויות
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויות עובד לפי כל דין או הסכם, ובכלל זה לפי סעיף 33 א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, אשר מאפשר לעובד לעבוד לתקופה נוספת שלא תעלה על 5 שנים מיום הגיעו לגיל פרישת חובה.
תחילה, תוקף, פרסום מידע ודיווח לכנסת
- תחילתו של החוק ביום 1.1.2018 והוא יעמוד בתוקפו שמונה שנים מיום תחילתו, דהיינו עד ליום 31.12.2025.
- השר לשוויון חברתי –
- יפרסם מידע למעסיקים ולעובדים לגבוי הוראות חוק זה;
- ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת עד 31 בדצמבר אחת לשנה, על יישום הוראת פסקה (1).
