מבצע "עם כלביא" – המדריך למעסיק

המידע שלהלן נכון ליום 25.6.25, והינו בכפוף להתפתחויות ושינויי חקיקה שיקבעו בהמשך.

שימו לב, 

הממשלה אישרה את הצעת החוק להגנה מפני פיטורים למפונים ממבצע ׳עם כלביא׳ (1.7.25), למידע נוסף, בנושא הכנסו. 

חמ"ל המעסיקים שלנו ממשיך לעדכן אתכם בכל הנוגע לסוגיות מקצועיות, עדכוני פסיקה וחקיקה במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא". הכניסה לחמ"ל המעסיקים מכאן. 

——

עם פרוץ מבצע "עם כלביא" בישראל, ביוני 2025, נכנסה ישראל לתקופת חירום המחייבת את המעסיקים להיערכות מיוחדת, ליישום הנחיות וסוגיות חדשות בעולמות השכר ודיני העבודה בעת חירום.

שימו לב, טרם התקבלו הנחיות סופיות לעניין תשלום שכר עבודה במקרים מסויימים, תקנות פיצויים, חופשה ללא תשלום ודמי אבטלה, ועל כן על המעסיקים להצמד להנחיות ככל שתפורסמנה בהמשך ולפעול על פיהן.

בינתיים, ריכזנו עבורכם המעסיקים מידע חשוב הנכון למועד זה, שיסייע לכם בהתנהלות הוגנת כלפי עובדיכם. 

• מפעל חיוני – מפעל אשר קיבל אישור ממשרד העבודה, לצד רשימת עובדים מורשית לעבודה בשעת חירום. ניתן לבדוק האם המפעל חיוני באתר משרד העבודה. במידה ועובד שהוגדר כ"חיוני" מסרב להתייצב לעבודה, ניתן לבקש "צו קריאה" (מלבד לרשימת חריגים).
• משק חירום – מפעל המספק שירותים, מוצרים ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, זאת, כפי שהוגדרו על ידי משרדי הממשלה או הרשויות הייעודיות במערך מל"ח (משק לשעת חירום) כמשק חיוני (לדוגמא בתחומי הביטחון, תובלה, רפואה, מים, חשמל, תשתיות, מזון וכו').
• שכר עבודה בתקופת חירום
  במידה והעובד לא עבד בפועל, יש לבחון מי מנע את עבודתו:
  1. במידה והעובד לא הגיע לעבודה בגלל הוראות פיקוד העורף,  נכון למועד זה, היעדרות זו אינה מזכה בתשלום וזכאותם של עובדים לתשלום שכר מותנית בהסדרת הנושא על ידי המדינה.
  2. במידה והמעסיק רשאי היה להפעיל את העסק בהתאם להוראות פיקוד העורף ובחר בכל זאת לסגור או לא להפעיל את מקום העבודה מיוזמתו, העובד זכאי לשכר (משום שהעובד העמיד את עצמו לרשות המעסיק).

• חופשה מרוכזת (כפויה) – הוצאת העובדים לחופשה שנתית עד 7 ימי חופשה ללא הודעה מוקדמת. באשר לחופשה העולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע לעובד על כך שבועיים מראש. לא ניתן להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד המפורשת.
• חופשה ללא תשלום – דורשת הסכמה בין העובד למעסיק. במידה והחופשה ביוזמת המעסיק, יתכן והעובד יהיה זכאי בקבלת דמי אבטלה (ככל שיעמוד בתנאים שהוגדרו ע"י המוסד לביטוח לאומי. הדבר יבחן אך ורק מול המוסד לביטוח לאומי ולמעסיק אין השפעה על כך). קיימים מקרים בהם המעסיק המעוניין להוציא עובדים לחל"ת או להקטין את היקף המשרה או השכר, חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה.
• האם ניתן לחייב עובד לעבוד מהבית? לאור המגבלות הבטחוניות פרסם משרד העבודה הנחיות אשר ממליצות על מעבר לעבודה מרחוק. על המעסיק לאפשר לעובד בביתו ציוד הולם (מחשב עם חיבור לרשת) ולכבד את זכויותיו בעת שעובד מביתו (זמני מנוחה, שעות נוספות והגנה על הפרטיות).
  המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק. במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.

פיטורים בעת חירום
– פיטורים בעת חירום של חיילי מילואים – חל איסור לפטר עובד במהלך שהותו בשירות מילואים פעיל ובמהלך 30 או 60 ימים מתום שירות המילואים (לפי העניין והנסיבות). גם ביחס לעובד אשר ניתנה לו הודעת פיטורים לפני כן, לא ניתן לספור תקןפת הודעה מוקדמת במהלך ימי המוגנות כאמור. במקרה שמתעורר צורך לפטר במהלך תקופת המוגנות, יש לקבל לכך היתר מועדת התעסוקה. 
– פיטורים בעת חירום של עובד שנעדר מעבודתו – אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו במידה וניתנה הוראת פיקוד העורף האוסרת על הגעה למקום העבודה. במידה ולא ניתנה הוראה כזו והעובד בחר בכל זאת להיעדר מהעבודה, העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים. המעסיק רשאי לנכות את ימי ההיעדרות משכר העובד או ממכסת ימי החופשה העומדים לרשותו.
– פיטורים בעת חירום של עובד שנעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילדיו בשל סגירת המוסד החינוכי בו הם לומדים – אסור לפטרו במידה ומתקיימים כל התנאים שלהלן: 1. העובד הוא הורה (לרבות הורות אומנה) של הילד. 2. הילד קטן מגיל 14 או קטן מגיל 21 ובעל צרכים מיוחדים. 3. המוסד בו לומד הילד נסגר בהוראת פקע"ר או הרשות המקומית או מוסד החינוך. ובמידה והעובד עונה אל אחד מהתנאים: 1. העובד הוא הורה יחיד, ולא קיים במקום עבודתו סידור הולם להשגחה על הילד. 2. ההורה השני עובד כשכיר או עצמאי ולא
נעדר בעצמו לצורך השגחה על הילד או שאינו מסוגל להשגיח על הילד, ובנוסף אין
במקום העבודה של אף אחד מההורים סידור הולם להשגחה על הילד.
– פיטורים בעת חירום של עובד שחושש להגיע למקום העבודה ומקום עבודתו עובד רגיל, ללא מגבלות הגעה של פיקוד העורף – העובד לא יהיה מוגן מפיטורים והמעסיק רשאי לנכות את ההיעדרות משכרו או ממכסת ימי החופשה העומדת לו.
– פיטורים של בני זוג של משרתי מילואים – אסור לפטר את בן.ת זוגו של חייל שנמצא במילואים, שנקרא למילואים או צפוי לשרת בהם. כנ"ל אם מדובר בהורים לילד משותף,
שהנו מתחת לגיל 14 או מתחת לגיל 21 ובעל צרכים מיוחדים.
– פיטורים של בני זוג של משרתי כוחות הביטחון וההצלה – איסור פיטורים במידה
ומתקיימים כל התנאים שלהלן: 1. לעובד ולמשרת המילואים או כוחות ההצעה יש ילד
משותף בן למטה מ 14 או למטה מגיל 21 ובעל צרכים מיוחדים ושירות המילואים הוא בצו 8 או שמשכו 21 ימים רצופים לפחות.
– פיטורים של בני זוג של משרתים בכוחות הביטחון וההצלה/ עובדים במפעלים חיוניים שנעדרו מעבודתם למטרת השגחה על ילדיהם – אסור לפטרם אם מתקיימים כל התנאים שלהלן: 1. לבני הזוג יש ילד משותף שגילו עד 14 או עד 21 ובעל צרכים מיוחדים. 2. העובד נעדר מעבודתו עקב גיוס או שירות של בן זוגו או ההורה האחר (לצה"ל, כוחות הצלה
וביטחון, ארגונים העוסקים בהצלת אדם, מקומות עבודה שהוגדרו כחיוניים), בכדי להשגיח על הילד.
– פיטורים של אחד מההורים לילד משותף, שאינם בני זוג, בעקבות היעדרות מהעבודה לשם השגחה על הילד – אסור לפטרו אם הילד קטן מגיל 14 או מגיל 21 ובעל צרכים מיוחדים.

• תשלום שכר לשכירים עבור ימי מילואים – על המעסיק לשלם לעובד תשלום על חשבון תגמול המילואים, בסכום הרגיל לו הוא זכאי ללא קשר למועדי המילואים וינכה מהתשלום דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה. המעסיק יגיש לביטוח הלאומי תביעה לקבלת החזר תגמולי מילואים באמצעות טופס תביעת מעסיק להחזרת תגמולי מילואים. הביטוח הלאומי עורך את התחשיב ומגדיר מהו גובה תגמולי המילואים המגיעים לעובד, בהתאם לשכר שדווח בתביעה (שלא יפחת מהסכום המינימלי שנקבע בחוק), וישלם למעסיק את תגמולי המילואים. ככל שסך תגמולי המילואים שהועבר למעסיק גבוה מהשכר הרגיל של העובד, על המעסיק להעביר את הפרשי התשלומים בגין המילואים אל העובד. המעסיק נדרש להמשיך ולבצע הפרשות בגין העובד, על השכר הרגיל שהיה מקבל העובד אילו לא יצא לשירות המילואים.
• הוצאה לחופשה ללא תשלום בני זוג של משרתי מילואים – אסור להוציא לחל"ת עובדים ובני זוגם או הורה משותף, במהלך שירות המילואים (וכן 14 ימים שלאחר סיומם) במידה והילד קטן מגיל 14 או מגיל 21 ועם צרכים מיוחדים ושירות המילואים הוא בצו 8 או שמשכו 21 ימים רצופים לפחות.
• זכאות לשכר לעובדים ששוהים בחו"ל ולא יכולים לחזור לארץ – אין חקיקה בסוגיה זו, העובדים רשאים, בתיאום עם המעסיק, לנצל ימי חופשה העומדים לרשותם.
• זכאות לשכר עבור ימי היעדרות מהעבודה, לעובדים אשר מטפלים בבני משפחתם פגועי מלחמה – עובדים אלה זכאים לתשלום דמי מחלה כנגד ימי מחלה אם עומדים לרשותם. קיימת זכאות של היעדרות מהעבודה עד 8 ימים בשנה, ע"ח ימי מחלה צבורים, לשכירים שנעדרו מעבודתם בגלל מחלת ילדם הצעיר מגיל 16. במידה ובן זוג או הורה של עובד נפצע והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בהתנהלות היומיומית, העובד רשאי להיעדר מהעבודה עד 6 ימים ע"ח ימי המחלה הצבורים שלו.
• העסקת עובדים בשעות נוספות בעת חירום – ככלל אסור להעסיק עובדים בשעות נוספות מעבר ל 16 שעות נוספות בשבוע ולא יותר מ 12 שעות עבודה ביום (כולל השעות הנוספות). בעבודת לילה אסור להעסיק יותר מ 58 שעות בשבוע, כולל שעות נוספות. במסגרת מבצע "עם כלביא" הוגדרו היתרים להעסקת עובדים בשעות נוספות נוסף על תנאים אלה.