בעולם העבודה הנוכחי, שעובר תהפוכות בכל רגע, חשוב שנכיר כמה מדדים הנחקרים על ידי מדינות בהקשר של ניהול כח העבודה הלאומי, אחד מהם נקרא: .GDP per hour
מדד זה מציג את התפוקה הכלכלית אשר עובד מייצר בשעת עבודה אחת. מדידת ה– GDP פר שעה חשובה משום שהיא מאפשרת להבין את יעילות העבודה במדינה, את איכות ההון האנושי ואת היכולת של כלכלות לייצר ערך מוסף לאורך זמן.
זהו מדד מפתח בהבנת תהליכי צמיחה כלכלית והשפעתם על רווחת העובדים.
מחקר שפרסם לאחרונה Visual Capitalist, שהתבסס על נתוני ארגון העבודה הבינלאומי ה-(ILO), הציג השוואה בין מדינות בעולם, בראשן עומדת לוקסמבורג, שבה כל שעת עבודה מייצרת 146 דולר בינלאומי (המדד מוצג דולר בינלאומי Int$, אחריה אירלנד עם 143 Int$. הממוצע הגלובלי עומד על כ- 26 Int$.
תשע מתוך 10 המדינות הראשונות שדורגו ברשימה זו ממוקמות באירופה, כאשר סינגפור היא החריגה היחידה.
האירופים עובדים פחות שעות מעובדים אמריקאים כדי להשיג רמות תפוקה דומות על בסיס לנפש.
במדינות רבות באירופה יש גם אוכלוסיות קטנות יותר, כאשר עובדים מרוכזים בתעשיות עם ערך מוסף גבוה (כמו שירותים פיננסיים או אנרגיה), התורמים לשיעור גבוה יותר לנפש.
בקשר לכך, האיחוד האירופי מיישם גם הגנות חזקות על עובדים ויש לו כמה מימי החופש בתשלום החובה הגבוהים ביותר, שעשויים לעזור לאיזון עבודה-חיים ולפרודוקטיביות.
ומה לגבי ישראל? ישראל תפסה לה את המקום ה 20 מתוך 25. ישראל מצטיינת בין היתר, ביצירת ערך רב בתעשיות טכנולוגיות וחדשניות אבל מדדים כמו שעות עבודה מרובות, והבדלים בתפוקות בין מגזרים שונים לגמרי משפיעים על נתון ה GDP per hour שלנו.
האם פריון גבוה בהכרח דורש יותר שעות עבודה?
כנראה שלא, נראה שאיזון בין שעות המוקדשות לעבודה ובין החיים האישיים, לצד השקעה בהון אנושי מצידם של מעסיקים, הם המפתח לייצור תפוקות גבוהות יותר מצד העובדים.
ומה דעתכם?
קרדיט: tVisual Capitalis