בין 2002 ל-2004 שוק העבודה בארה"ב עבר טלטלות: גלובליזציה מהירה, טכנולוגיה מתפתחת, ומגיפה אחת מרכזית, זוכרים?
מעניין לראות את הדמיית הנתונים שפרסמה לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית, שמציגה כיצד 100 עובדים היפותטיים חולקו
על פי מקצועות בשנת 2002 לעומת 2024 – ממנה ניתן להבין איזה תחומים איבדו או הרוויחו נתח במהלך התקופה הזו.
כך תפקידי משרד ומנהלה הצטמצמו מ 18 עובדים ל 12 עובדים תודות לאוטומציה שהחליפה משימות פקידותיות שגרתיות, לפורטלים ולאתרים בהם הלקוחות יכולים להתנהל לבד, עם צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית. גם הייצור צנח מ 8 ל 6 עובדים.
המסחר האלקטרוני שקיבל בוסט רציני בשנים האחרונות, גרם לכך שמשרות בתחום התחבורה והלוגיסטיקה, גדלו מ 7 ל 8 עובדים.
בתחום הבריאות אין שינוי לגבי משרות רופאים, אחיות וטכנאים (6 עובדים על כל 100), ומעניין שמספר עובדי הסיעוד בתחום הרפואה עלה מ 2 ל 5 עובדים, משום שיותר אוכלוסייה שחיה יותר שנים, וזקוקה לתמיכה. גם שירותי מזון המשיכו לצמוח, יחד עם שינויי צריכה והרגלי חיים.
התמונה הגדולה ברורה: מקצועות "מסורתיים" מתכווצים ומקצועות השירות, לוגיסטיקה ובריאות – מתרחבים.
למה זה בכלל מעניין אותנו כאן?
כי מגמות גלובליות, טבען להגיע גם לישראל, לעיתים באיחור, וביננו, הן כבר כאן: גם אצלנו הביקוש לעובדי טכנולוגיה עדיין גבוה, גם אצלנו האוכלוסייה המתבגרת דורשת יותר ויותר עובדי עזר וסיעוד, וגם אצלנו המקצועות המסורתיים מצטמצמים, והארגונים מתמודדים עם הצורך להכשיר מחדש, לשמר טאלנטים ולהתאים את מערכות ניהול העובדים לעולם החדש.
עבור מנהלי משאבי אנוש ושכר, המשמעות ברורה:
- חייבים להבין שהביקוש לעובדים בעלי כישורים שונים (וחדשים), תלוי לגמרי בהתפתחות הטכנולוגית בעולם, ועל כן חשובה ההתמקצעות והכרת החידושים בתחום.
- יותר דגש על גמישות – עבודה היברידית, עבודה במתכונת חלקית ומול שירותי פרילאנסרים.
- עולה הצורך במערכות שמספקות תמונת כח האדם בזמן אמת, שמאפשרת תגובות לא בדיעבד ושמאפשרות באמת ללוות את העובד על כל צרכיו וצרכי ההנהלה לאורך כל חייו בארגון.
- שילוב של נתונים אנליטיים שמאפשרים לחזות מגמות, לקבל החלטות, תכנן קדימה ולייצר התייעלות עסקית.
לסיכום
זה כבר לא "הסיפור האמריקאי", זה כבר לגמרי ה"סיפור הישראלי". השאלה אם אתם כמעסיקים, ערוכים לכך?
