לא, חוק שעות עבודה ומנוחה, תש"י–1951 והתקנות שהותקנו מכוחו: תקנות שעות עבודה ומנוחה (רישום שעות עבודה ומנוחה), תשע"ג–2013, מחייבות כל מעסיק לנהל מערכת לרישום נוכחות, הכוללת: שעת תחילת עבודה, שעת סיום עבודה, שעות הפסקה, שעות נוספות, שעות לילה (אם קיימות). עוד התקנות מחייבות לרישום אמין, מדויק ובר ביקורת, שיכול להתבצע באמצעות: מערכת דיגיטלית, כרטיס נוכחות, טופס ידני, דיווח חתום, כל אמצעי אחר שמוכיח שעות עבודה בפועל. כלומר, החובה היא רישום ולא אופן הרישום.
העובד חייב לדווח: שעת התחלה, שעת סיום, הפסקות. הדיווח יכול להתבצע באמצעות: אפליקציה, מערכת דיגיטלית או דיווח עצמי מאושר.
על המעסיק להציג בעת ביקורת: רישומי כניסה ויציאה מפורטים לכל עובד סיכומי שעות עבודה, שעות נוספות ושעות לילה, דו"חות חריגות, אישורי חופשה/ מחלה, חוזי העסקה והסכמי משמרות. ותק הנתונים: לפחות 7 שנים.
במשמרת של מעל 6 שעות, העובד זכאי ל 30 דקות הפסקה. ההפסקה אינה בתשלום, אלא אם: קיים הסכם קיבוצי.
לא. במקרה בו העובד מסרב לחתום נוכחות, המעסיק יכול להפעיל כנגד העובד הליך משמעתי או לבקש מהמנהל של העובד אישור על שעות העבודה של העובד. בכל מקרה המעסיק חייב לתעד את שעות העובד, כאמור או באמצעות: דיווח ביומטרי/דיגיטלי/כרטיס פיזי, דיווח נוכחות עצמית (העובד כותב בכתב ידו או שולח אימייל), באמצעות אישור המנהל.
לא, לא כל נוכחות במקום העבודה מזכה בתשלום. במידה וההמתנה היא תוצאה של בחירת העובדים, מטעמי נוחות ולא דרישה מצד המעסיק, אין למעסיק חבות לשלם בגין פער השעות.
כן, המעסיק ברמת מנהל רשאי לשנות את דיווח שעות העבודה של העובד, בתנאים הבאים: יש לתעד מה שונה, יש להסביר מדוע שונה (טעות/ שכחה/ תקלה), אסור לשנות כדי "להתאים את השכר", מומלץ שהעובד יאשר את השינוי.
משמרת נחשבת ל"משמרת לילה", אם לפחות שעתיים ממנה נופלות בין השעות 22:00–06:00. חישוב שעות רגילות ושעות נוספות: עד 7 שעות משמרת לילה ביום אחד, נחשבות כיום עבודה רגיל. כל שעה מעבר ל-7 שעות, נחשבת שעת עבודה נוספת/ שעות עבודה נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. החוק אינו מחייב תוספת תשלום בלילה, אלא אם הדבר הוסכם בהסכם קיבוצי/ חוזה עבודה אישי/ נהלי מקום העבודה.
ההתחשבנות תהיה לפי שעות עבודה בפועל, ובהתאם להסכם העבודה. יש להקפיד על תיעוד השעות.
היום יסומן כ"חופשה" או כ"מחלה", ויתווסף לשכר ללא חישוב שעות בפועל.
כל חריגה חייבת להירשם כשעות נוספות. על המעסיק למנוע עבודה מעבר למותר בחוק.
כן, מעסיק יכול לאפשר לעובד רישום נוכחות עצמי אך מומלץ לשלב זאת בבקרת מנהל, כדי להימנע מסיכון משפטי.
נוכחות במשמרות גמישות תחושב כסך השעות בפועל + הפרדה בין שעות רגילות/ שעות נוספות/ שעות לילה.
כן, מעסיק יכול לקזז שעות חיסור אך ורק בהסכמה כתובה ובמסגרת החוק.
כן, מעסיק רשאי לקבוע שעות עבודה קבועות, גם אם אין עבודה בפועל. עם זאת אסור לדרוש עבודה מעל המותר בחוק מבלי לשלם שעות נוספות.
לא. דיווח פיקטיבי אסור. רק הפסקות אמיתיות מתועדות. אם העובד לא יצא להפסקה, הדבר נחשב שעות עבודה מלאות.
כן, מעסיק יכול לנכות שכר מעובד שלא חתם יציאה רק במידה ויש ראיה לכך שהעובד לא עבד. אם ידוע שעבד, אסור לנכות. לכן חובת הקפדה על אישור מנהל או חתימה בדיעבד.
כן, גם עובדים חודשיים חייבים לדווח שעות. אי חתימה לא מבטלת את החובה החוקית לתיעוד.
לפי סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, נקבע שתפקידים מסוימים שאינם ניתנים לפיקוח על שעותיהם, אינם כפופים לחוק ולכן אין חובה לנהל להם רישום שעות. אבל ברוב המקרים בישראל, העובד לא באמת עומד בקריטריונים של "אמון אישי", ובית הדין כמעט תמיד קובע שהמעסיק טעה בהגדרה. לכן מומלץ לדרוש החתמת כרטיס, גם אם מוגדר "אמון אישי" בחוזה, לתפקידים: מנהלי ביניים, ראשי צוותים, עובדים עם שעות עבודה מוגדרות, מי שעובד onsite, עובדים שיש להם מנהל ישיר שמאשר שעות, עובדים במשכורת חודשית “רגילה”.
לא, מעסיק לא רשאי "לעגל" שעות נוכחות כלפי מטה/ מעלה חובה לחשב לפי דקות בפועל, אלא אם יש הסכם קיבוצי שמתיר עיגול שעות או למעט מקרים בהם מיטיבים עם העובד.
המעסיק צריך להפעיל נוהל ברור, לתעד כל מקרה, לדרוש חתימה ידנית. במידה ויש סירוב מתמשך, ניתן לנקוט בצעדים משמעתיים. אולם לא ניתן ל"להעניש בקיזוז שכר", אלא אם זה משקף שעות שלא עבד בהן.
כן, זו זכותו המלאה של עובד לראות את רישומי הנוכחות שלו והמעסיק חייב לאפשר לו גישה לרישומים, כולל לנתונים היסטוריים. חלק מהמערכות מאפשרות "שירות עצמי" בו העובד יכול לגשת לנתונים באופן עצמאי.
כן, מותר להפעיל שעות נוכחות ביומטרי, עם מגבלות. בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, השימוש חייב להיות: מידתי, מאובטח, בהסכמת העובד, עם חלופה סבירה למי שלא מעוניין לתת טביעת אצבע (למשל: קוד אישי, אפליקציה, כרטיס עובד).
כן, עובד חייב להודיע למעסיק על הפסקה בכדי שהמעסיק יוכל לחשוב נכון שעות עבודה ולמנוע חשיפת יתר לשעות נוספות.
כן, בית הדין לעבודה קבע ששיחה/ הודעה/ אימייל הן ראיות תקפות לדיווח שעות עבודה. על המעסיק כרגיל לשמור אותן לפחות 7 שנים, ויש לדווח את השעות במערכת בהתאם לדיווח זה.
כן, מעסיק יכול לחייב עובד להפעיל GPS בזמן העבודה, אבל הוא חייב לספק הסבר עסקי. אסור למעסיק לעקוב אחרי העובד מחוץ לשעות העבודה. מחובתו לשקף זאת לעובד בכתב ואסור לו לאסוף נתונים מעבר לנדרש.
האחריות היא עדיין על המעסיק. עליו לדאוג להשלמת הדיווחים באמצעות: טופס ידני/ אישור מנהל/ דיווח עצמי בדיעבד – ולשלבם בתיק העובד.
כן, זהו תנאי הכרחי לעמידה בחוק. מערכת נוכחות שמייצרת רישום כוללני בלבד, מסוכנת משפטית.
לא, רק דיווח שעות עבודה בפועל נחשב כרישום נוכחות. זום הוא פעילות, לא מדד לזמן עבודה.
לא, אין חובה חוקית לקבל את אישורו העובד על דו"ח הנוכחות החודשי שלו, אך מומלץ מאד לעשות זאת, במטרה למנוע טענות עתידיות על טעויות.
זמן השיחה לפני התחלת משמרת נחשב שעות עבודה לכל דבר ולכן חייב בתשלום.
לא, הדבר אסור לחלוטין. זוהי עבירת משמעת חמורה ואף יכולה להיחשב כמרמה.
כן, המעסיק יכול להגדיר מתי יוצאים להפסקה. אבל הפסקה לא יכולה להיות "מדומה". אם העובד לא חופשי בזמן ההפסקה (בגלל המעסיק), יש לשלם עבור זמן זה.
לא, תיעוד שעות עבודה מחויב רק לאחר תחילת העבודה ולא בעת תהליכי המיון. אלא אם העובד עבד בפועל טרם החתימה, הדבר חייב בתשלום ובתיעוד.
לא. ניתן לבקש תיקון, לא מחיקה. כל שינוי חייב להישאר עם תיעוד.
לא. חובה לתעד נוכחות באופן מלא: כניסה, יציאה, הפסקות לפי הצורך.
כן, כל כניסה/ יציאה נרשמות בנפרד בדיווח הנוכחות עבור "עובד מפוצל".
רק כאשר הנסיעה היא חלק מעבודה (שליח, טכנאי, מטפל, פגישות חוץ) היא תחשב כשעות עבודה בדיווח הנוכחות.
יש חובה לרישום אמיתי לפי שעות בפועל, למעט תפיקים חריגים.
כן, ניתן לחייב דיווח נוכחות מהטלפון הפרטי של העובד, במידה וזה לא פוגע בפרטיות.
אסור. שעות נוספות לעובד משרה חלקית שהן מעבר למכסה, מחייבות אישור מעסיק מראש.
לא חובה אך מומלץ ומתבקש ברוב מערכות הנוכחות.
כן, רק אם הדבר תועד ולעובד ניתנת זכות תגובה.
בהחלט כן, עבודה מהבית אינה פוטרת מתיעוד שעות הנוכחות.
פרילנסר (נותן שירות חיצוני, עצמאי) לא נחשב עובד, ולכן: אין חובה להחתים לו דיווח נוכחות, אין חובה לדווח כניסה/ יציאה ואין חובה לשמור רישומי נוכחות, משום שהיחסים איתו מוגדרים בהסכם קבלנות/ שירותים, לא בדיני העבודה. שימו לב, אם פרילנסר מוכיח שהיה בפועל כמו עובד (הגעה קבועה, שעות קבועות, מנהל שמפקח עליו), בית הדין עלול להכיר בו כעובד לכל דבר, ואז המעסיק עלול לשלם בדיעבד: פיצויי פיטורים, חופשה, הבראה, פנסיה, שעות נוספות, הפרשות סוציאליות ועוד. לכן מומלץ לתעד את שעות עבודה בכדי שהתשלום הינו נכון ומדויק. בנוסף – עצם התיעוד יכול להוכיח שהפרינלסר אינו חלק ממערך העבודה הפנימי, אין לו שעות עבודה קבועות, הוא עובד לפי תפוקות/ פרויקט. תיעוד כזה לא יוצא יחסי עובד/מעסיק אלא להיפך, מחזק שהיחסים עסקיים.
לא. נוכחות באתר הינה זמן עבודה (למעט הפסקות שאינן בתשלום).
לא, מעסיק לא מחויב לאפשר לעובד גישה למערכת הנוכחות מחוץ לאתר. זה נתון לשיקול המעסיק.
כן, תיעוד נוכחות יכול לשמש נגד העובד לצורך משמעת, תביעות, חקירת חריגים ועוד.
כן, המעסיק הוא המחליט על אמצעי הדיווח, כל עוד הדבר לא פוגע בפרטיות העובד.
כן, בית הדין יכול להעריך שעות לפי ראיות אחרות.
עובד זכאי ביום חול להפסקות באורך מצטבר של 45 דקות, ומתוכן לפחות הפסקה אחת רציפה של חצי שעה.
כן, זמן קורס נחשב לעבודה ומחויב בדיווח נוכחות.
לא חובה, אפשר להחזיק את רישומי הנוכחות במערכת מרכזית אחת.
לא. זהו מידע פרטי.
לא. מצלמות אבטחה הן ראיה תומכת בלבד. לא מנגנון ראשי.
לא. אסור לדווח נוכחות בזמן חופשה/ מחלה. דיווח כוזב הינו עבירת משמעת.
על העובד לדווח יציאה וחזרה. היעדר תיעוד עלול להוות סיכון משפטי למעסיק.