שאלות ותשובות למעסיקים -
מבצע "שאגת הארי"

לצורך אישור הזכאות המוסד לביטוח הלאומי צריך לקבל:

א. תביעה לדמי אבטלה בגין חל"ת "שאגת הארי". יודגש כי, רק מי שמובטל או יצא לחל"ת לראשונה בשנה האחרונה נדרש להגיש את התביעה, כלומר אם הוגשה תביעה לדמי אבטלה שאושרה וטרם חלפו 12 חודשים מהחודש שבו החלה הזכאות הקודמת לדמי אבטלה, אין צורך להגיש תביעה חדשה, מספיק רק רישום בשירות התעסוקה ושידור טופס 100 על ידי המעסיק. כמו כן, יש לעדכן באתר המוסד לביטוח לאומי על מצב התעסוקה.

ב. הרשמה באתר שירות התעסוקה. מי שעדיין לא נרשם לשירות התעסוקה, יכול למלא תביעה לדמי אבטלה וגם להירשם לשירות התעסוקה בטופס אחד מקוון במערכת הזדהות לאומית.

באופן כללי, לגבי המעסיק התשובה היא שהמעסיק יכול להוציא עובדים ל-חל"ת אם לא מתאפשר המשך העסקתו של עובד עקב סגירת מקום העבודה על פי הנחיות פיקוד העורף, אין מרחב מוגן במקום העבודה, הפסקת פעילות עסקית עקב מצב המלחמה, העובד עצמו מסרב להגיע מסיבותיו הוא לעבודה עקב הנסיבות שנוצרו לנוכח המלחמה (סגירת מוסדות חינוך וכיו"ב).

יצוין כי לפי מתווה החל"ת הנוכחי, גם יציאה ל-חל"ת ביוזמת עובד, תזכה אותו בדמי אבטלה בכפוף ליתר תנאי הזכאות לדמי אבטלה לפי מתווה חל"ת.

כללית, מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית. יחד עם זאת, בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה על המעסיק לקחת בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם. המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות, אפשר לסכם כל מסגרת עבודה אפשרית אחרת שתאפשר איזון בין הדאגה לבית לבין המשך תרומה במקום העבודה.

השהייה בחו"ל אינה מזכה בדמי אבטלה לפי מתווה חל"ת. אפשר להוציא עובד ל-חל"ת אך ורק מרגע חזרתו ארצה.

אין מניעה להחזיר עובדים מ-חל"ת לחופשת פסח ולהוציאם בחזרה ל-חל"ת בתום חופשת פסח, רק כדאי לבדוק שלא נפגעת הזכאות לדמי אבטלה לפי מתווה חל"ת המחייב שהייה ב-חל"ת של לפחות 10 ימים ברצף.

כללית, מי שהוצא לו/ה צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית. יחד עם זאת, בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה על המעסיק לקחת בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם. המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות, אפשר לסכם כל מסגרת עבודה אפשרית אחרת שתאפשר איזון בין הדאגה לבית לבין המשך תרומה במקום העבודה.

לגבי תשלום דמי אבטלה לפי מתווה החל"ת אין הבחנה בין מפעל חיוני לבין מפעל שלא מוגדר ככזה, הווה אומר כל מעסיק, בהיעדר חלופה סבירה אחרת, רשאי להוציא עובדיו ל-חל"ת עקב המלחמה.

כן, אפשר! לצורך אישור הזכאות המוסד לביטוח הלאומי צריך לקבל:

א. תביעה לדמי אבטלה בגין חל"ת "שאגת הארי". יודגש כי, רק מי שמובטל או יצא לחל"ת לראשונה בשנה האחרונה נדרש להגיש את התביעה, כלומר אם הוגשה תביעה לדמי אבטלה שאושרה וטרם חלפו 12 חודשים מהחודש שבו החלה הזכאות הקודמת לדמי אבטלה, אין צורך להגיש תביעה חדשה, מספיק רק רישום בשירות התעסוקה ושידור טופס 100 על ידי המעסיק. כמו כן, יש לעדכן באתר המוסד לביטוח לאומי על מצב התעסוקה.

ב. הרשמה באתר שירות התעסוקה. מי שעדיין לא נרשם לשירות התעסוקה, יכול למלא תביעה לדמי אבטלה וגם להירשם לשירות התעסוקה בטופס אחד מקוון במערכת הזדהות לאומית.

ג. טופס 100 מהמעסיק (כולל תאריך הפסקת עבודה וסיבת הפסקת עבודה) אם כבר הוגשה תביעה במלחמת "עם כלביא" אין צורך בהגשת תביעה חדשה – מספיק הרישום מחדש בשירות התעסוקה ודיווח המעסיק למוסד ביטוח לאומי על תאריך הפסקת העבודה וסיבה (באמצעות טופס 100).

אם המעסיק שידר טופס 100 – אין צורך לצרף לטופס התביעה מסמכים נוספים. שירות התעסוקה מאפשר למעסיק המעוניין להגיש דיווח מרוכז עבור כלל עובדיו שיצאו לחל"ת, לעשות זאת באופן שיחסוך לכל עובד תהליך רישום אישי ויסייע במיצוי מהיר של זכויותיהם, כדלקמן:

• נערכים מראש עם פרטי העובדים – פרטים אישיים של העובד/ת, פרטי המעסיק ומועדי היציאה לחל"ת.
• נכנסים לטופס המקוון ומזדהים באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית.
• ממלאים טופס אקסל מרוכז של כלל העובדים שיצאו לחל"ת. יש להקפיד על מילוי מדויק של כל השדות, על מנת שנוכל לטפל במהירות בבקשה.
• מגישים את הבקשה.

חוק עבודת נשים מגן על משרותיהם של עובדים ועובדות במצבים הבאים:

• עובדת בהיריון.
• עובד או עובדת בטיפולי פוריות.
• עובדת בתקופת לידה והורות.60 יום מתום תקופת לידה והורות.
• עובדת במקלט לנשים מוכות.
• עובד או עובדת בפונדקאות.

מעסיקים שמבקשים לקבל היתר לפגיעה בהיקף משרה ושכר (חופשה ללא תשלום (חל"ת)), בהתאם לחוק עבודת נשים, בעקבות המצב הביטחוני, יכולים להגיש בקשה למשרד העבודה.

ההוצאה לחופשה ללא תשלום מתבצעת ביוזמת המעסיקים לתקופה שלא תפחת מ-10 ימים, בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים:

• החופשה ללא תשלום (החל"ת) אינה קשורה לסיבה שבגללה מוגנים העובד או העובדת – תנאי סף.
• העובדת או העובד לא יכולים להגיע לעבודה או לבצע את תפקידם בשל המצב הביטחוני.
• המעסיקים ביצעו מאמץ ולא מצאו עבודה מתאימה אחרת לעובד או העובדת.
• המעסיקים החליטו על הוצאת העובדת או העובד לחופשה ללא תשלום, לאחר שפעילות העסק שלהם הוגבלה או צומצמה, עקב המצב הביטחוני.
• התפקיד שביצעו העובדת או העובד אצל המעסיקים, הוא חלק מהפעילות שהוגבלה או צומצמה ככתוב למעלה, והמעסיקים הוציאו לחופשה ללא תשלום בנוסף לעובדת או לעובד גם עובדים נוספים מאותה סיבה.

יודגש כי ככל והמעסיק יקבל היתר להוצאת העובדים לחל"ת והמצב הביטחוני חוזר לקדמותו בטרם הסתיים תוקף ההיתר, יש להשיב את העובד או העובדת לעבודה באותו היקף משרה ושכר.

כמו כן, ככל שאין שינוי במצב הביטחוני, והעובד או העובדת מוגנים בהתאם לחוק עבודת נשים ולא ניתן להמשיך להעסיקם באותו היקף משרה ושכר, על המעסיק לפנות למשרדנו לצורך הארכת תוקף ההיתר.

יש להגיש את הבקשה, כאמור לעיל, באמצעות טופס הבקשה המקוון בלבד, שאותו יש להקפיד למלא במלואו. יודגש כי, אין להוריד את הטופס ולשלוח במייל.
לאחר מילוי ושליחת הטופס המקוון, כאמור לעיל:

• הבקשה תיבחן על ידי המשרד עבודה.
• הבקשה תטופל לאחר מילוי כל הנתונים הנדרשים ולאחר העברת העתק מהבקשה להיתר לעובד או לעובדת עבורם הוגשה הבקשה להיתר.
• ההחלטה תישלח למעסיקים ולעובדים.

השאלה כללית מדי ולא ניתן לתת תשובה תמציתית עליה במסגרת "הקו החם למעסיק".

יש להתעדכן בפרסומים שלנו ופרסומי הגופים המופקדים על הנושא: רשומות, רשות המיסים בישראל, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה. באתר האינטרנט של מלם שכר פלוס קיים "חמ"ל למעסיקים" בו אנו  מעדכנים כל פרסום שעשוי להיות רלוונטי למעסיק לנוכח המצב הביטחוני. מומלץ להתעדכן מכאן. 

כן, ביום 25.3.2026 רשות המסים הודיעה כי תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד 13.5.2026.

כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד אפריל 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.