בישראל, המושג "שנת שבתון" נשמע מוכר בעיקר מעולם החינוך והשירות הציבורי והוא נועד לאפשר לעובד.ת לצאת לשנה של השתלמות, פיתוח אישי או מנוחה, תוך שמירה על רצף הזכויות במקום העבודה.
חשוב להבין מה המשמעות שלו בפועל, מה קובע החוק, והאם עובדים במגזר הציבורי או הפרטי רשאים גם הם לקחת תקופת פסק זמן שכזו?
עושים סדר!
שנת שבתון וחצי שבתון – חוקי העבודה והשכר
במערכת החינוך קיימת מסגרת מוסדרת של שנת שבתון או חצי שנת שבתון לעובדי הוראה.
- עובדי הוראה זכאים לשנת שבתון אחת בכל שבע שנות עבודה, בכפוף לצבירת קרן ייעודית.
- היציאה מותנית בהשתתפות בלימודים או השתלמויות המוכרות ע"י משרד החינוך או קרנות ההשתלמות.
- במהלך השבתון, המורה מקבל שכר חלקי (בד"כ כ־66%–88% מהשכר האחרון, תלוי במס' שנות ההפקדה וכפוף לחלקיות הממוצעת), כשהקרן הייעודית והמדינה משתתפות במימון.
- בתקופה זו נשמרות זכויות סוציאליות חשובות – פנסיה, ביטוחים, ותק.
למה המעסיק צריך לשים לב?
כאשר עובד מבקש לצאת לשבתון (או למקבילותיו בחוק), יש כמה נקודות עיקריות שהמעסיק חייב לבחון:
- עמידה בקריטריונים: ותק בהפקדות לקרן השתלמות (לדוגמא: עובד עם ותק של 7 שנים, שהחל להפקיד בקרן השתלמות מתאימה רק לאחר שנתיים, עדיין לא זכאי לצאת לשבתון), תוכנית לימודים מאושרת, קרן השתלמות מתאימה.
- השפעה על הארגון:: יציאה של עובד משמעותי לתקופה ארוכה מחייבת תכנון מוקדם של גיבוי והכשרה של מחליפים.
- תנאים כספיים: מה חלקו של המעסיק במימון, ומהן ההשלכות על שכר וזכויות סוציאליות.
- חוזים והסכמים: יש לבדוק האם קיימים הסכמים קיבוציים או חוזים אישיים שמגדירים מראש את תנאי השבתון.
- תיעוד ואישורים: כל הסכמה צריכה להיות מעוגנת בכתב כדי למנוע מחלוקות בהמשך.
– חשוב לדעת כי במקרים מיוחדים ניתן למשוך את הכספים גם ללא יציאה לשבתון בפועל.
– ניתן לעבוד עד שליש משרה במקביל לשבתון.
האם שבתון מתייחס רק לתחום ההוראה?
כן – המונח "שנת שבתון" בהגדרה החוקית הרגילה מתייחס כמעט בלעדית לעובדי הוראה. במערכת החינוך קיימת מערכת מוסדרת של קרנות השתלמות והסכמים קיבוציים שמאפשרים לעובדים לצאת לשבתון מלא או חצי שבתון.
מה לגבי המגזר הציבורי והפרטי?
המגזר הציבורי
- מחוץ לעולם ההוראה, אין חובה כללית בחוק לאפשר "שנת שבתון".
- עובדים במשרדי ממשלה או גופים ציבוריים יכולים לבקש חל״ת (חופשה ללא תשלום) או חופשה מיוחדת – אך מדובר בהחלטת המעסיק ובהתאם להסכמים פנימיים.
- הזכויות במהלך חל״ת שונות לחלוטין – העובד לא מקבל שכר, ולעיתים גם אין הפקדות לפנסיה או ביטוחים, אלא אם נקבע אחרת.
המקבילה במגזר הפרטי
- במגזר הפרטי אין חובה חוקית למעסיקים להעניק "שנת שבתון" לעובדים. עם זאת, ישנן חברות שמאמצות מודל דומה באופן וולונטרי, כחלק מהטבות לעובדים ובמטרה לחזק את המחוברות
הארגונית. - עובד יכול לבקש לצאת לחל״ת (חופשה ללא תשלום), או חופשה מוסכמת אחרת, אך הדבר תלוי לחלוטין ברצון המעסיק ובהסכמות החוזיות וחשוב להגדיר זאת בהסכם האישי או הקיבוצי.
מה חשוב למעסיקים לשים לב אליו?
- במגזר החינוך והציבורי
– ההסדר מחייב ויש להכיר את תנאי הקרן ולהציגם בשקיפות לעובד.
– יש להקפיד על רצף זכויות העובד, שימור פנסיוני ותנאים סוציאליים. - במגזר העסקי והפרטי
– אין זו חובה להעניק שנת שבתון לעובד, אך ניתן לשקול הטמעת מודל שכזה לטובת יתרון תחרותי בגיוס ובשימוש עובדים.
– חל"ת הוא הפתרון המרכזי אך נדרשת שקיפות מול העובד לגבי משמעות זכויותיו.
- בחל״ת ובשבתון
– הסדרת ההסכם בכתב – יש לכלול את הגדרת משך החופשה, תנאי החזרה לעבודה והזכויות הסוציאליות.
– תקשורת רציפה עם העובד – חשוב לשמור על קשר רציף עם העובד במהלך התקופה כדי להבטיח חזרה חלקה לעבודה.
– בדיקה מול המוסד לביטוח לאומי – האם העובד זכאי לדמי אבטלה במקרה של חל"ת.
– היערכות לתקופת היעדרות העובד – כדאי לתכנן מראש את חלוקת המשימות, גיוס, מינוי והכשרה של מחליפים במטרה
למנוע פגיעה בתפוקה.
לסיכום, טיפ קטן מאיתנו למעסיקים
כך או כך, בקשה ל"שנת שבתון" היא הזדמנות עבור המעסיק והעובד לקיים שיחה שתכלול את מערך הציפיות, הצרכים וההתפתחות המצופה, וזו שבפועל מהעובד, לקראת יציאה לחופשה המבוקשת.
מעסיקים, מעוניינים להתייעץ איתנו? השאירו כאן פנייתכם.
אנו מטפלים בפניות של מעסיקים בלבד ואיננו מעניקים שירות ישיר לעובדים. שימו לב, במידה והנכם עובד.ת, אנא פנו למעסיק הישיר והמנעו מלהשאיר אצלנו פנייה.
